מתן גיא על שיווק ברשתות החברתיות: מה למדתי מבניית קהל בטיקטוק ובאינסטגרם

כשהתחלתי ליצור תוכן בטיקטוק, באינסטגרם וביוטיוב, לא היה לי מושג מה אני עושה. ידעתי למכור באונליין – את זה למדתי עוד מגיל 17 באיביי, ואחר כך ב-Etsy – אבל לעמוד מול מצלמה ולדבר על יזמות ומיינדסט זה עולם אחר לגמרי. אני מתן גיא, ובמאמר הזה אני רוצה לשתף את מה שלמדתי על שיווק ברשתות החברתיות מתוך הניסיון האישי שלי: מה עבד, מה לא, ומה הייתי אומר לעצמי אם הייתי מתחיל היום מאפס. בלי נוסחאות קסם ובלי הבטחות – רק שיעורים שאני עדיין לומד כל יום.

שיווק ברשתות חברתיות מתחיל בעקביות, לא בוויראליות

הטעות הראשונה שלי הייתה לחכות לסרטון "הגדול". הייתי משקיע ימים בסרטון אחד, מעלה אותו, ואם הוא לא התפוצץ – הייתי מתייאש ונעלם לכמה שבועות. לקח לי זמן להבין שהאלגוריתם לא מתגמל ניסיון אחד מבריק, אלא נוכחות לאורך זמן.

עקביות היא לא רק עניין טכני של "כמה פעמים בשבוע להעלות". היא בעיקר עניין של אמון. כשאנשים רואים אותך שוב ושוב, מדבר על אותם נושאים, באותו טון, הם מתחילים להכיר אותך. ההיכרות הזו היא הבסיס לכל דבר שיבוא אחר כך.

מה שעזר לי להיות עקבי:

• קצב שאפשר לעמוד בו. עדיף להעלות פחות פעמים בשבוע לאורך חודשים מאשר כל יום במשך שבועיים ואז להיעלם.
• רשימת רעיונות פתוחה תמיד. כל שאלה שמישהו שואל אותי, כל מחשבה שעולה לי באמצע היום – נכנסת לרשימה. ככה אני אף פעם לא מתחיל מדף ריק.
• צילום בבלוקים. במקום לצלם כל יום, אני מצלם כמה סרטונים ברצף בזמן קבוע. זה חוסך המון אנרגיה.

ההוק: שלוש השניות שמחליטות הכול

בפלטפורמות של וידאו קצר, הצופה מחליט כמעט מיד אם להישאר או לגלול הלאה. בהתחלה הייתי פותח סרטונים ב"היי, מה קורה, היום אני רוצה לדבר על...". זו פתיחה שמבזבזת בדיוק את השניות הכי יקרות.

היום אני מנסה שהמשפט הראשון יעשה אחד משלושה דברים:

1. יעלה שאלה שהצופה כבר שואל את עצמו. למשל, למה דווקא הוא לא מצליח להתמיד.
2. יציג טעות נפוצה. אנשים רוצים לדעת אם הם עושים אותה.
3. יבטיח ערך ברור וממשי. לא "הסוד להצלחה", אלא משהו קונקרטי שהם יקבלו עד סוף הסרטון.

חשוב לי להגיד: הוק טוב הוא לא קליקבייט. אם הפתיחה מבטיחה משהו שהסרטון לא נותן, אנשים מרגישים מרומים, וזה פוגע באמון בדיוק כמו שהוק חלש פוגע בצפיות. ההוק צריך להיות הדלת לתוכן, לא תחפושת שלו.

אותנטיות היא לא סיסמה

כולם אומרים "תהיו אותנטיים", אבל מה זה אומר בפועל? בשבילי זה אומר לדבר על דברים שעברתי באמת. כשאני מדבר על הכישלון הראשון שלי באיביי או על התקופה שבה החנויות שלי נחסמו, אני לא צריך לשחק. אני פשוט מספר.

אותנטיות היא גם לדעת מה לא לעשות. אני לא מעמיד פנים שאני מומחה בתחומים שאני לא מכיר. אני לא מציג חיים מושלמים. ואני משתדל לא לקפוץ על כל טרנד רק כי הוא חם, אם הוא לא מתחבר למה שאני מדבר עליו. קהל מרגיש מתי משהו מזויף, גם אם הוא לא יודע להסביר למה.

עוד דבר שלמדתי: אותנטיות לא אומרת לשתף הכול. יש הבדל בין להיות כן לבין לחשוף כל פרט. אני בוחר מה לספר, ומספר את זה בכנות.

ערך קודם, מכירה אחר כך

אחד השיעורים הכי חשובים שלמדתי הוא שאנשים לא עוקבים אחריך בשביל לקנות ממך. הם עוקבים כי קיבלו משהו: רעיון, השראה, כלי, או פשוט תחושה שמישהו מבין אותם. אם כל פוסט שלי היה פרסומת, אף אחד לא היה נשאר.

הכלל שאני עובד לפיו הוא שרוב התוכן צריך לתת ערך בלי לבקש כלום בתמורה. טיפים מעשיים, סיפורים אישיים, שיעורים מטעויות. רק כשיש בסיס של אמון, יש מקום גם לתוכן שמזמין לפעולה – להצטרף לרשימת תפוצה, לקרוא מאמר, או לשמוע על משהו שאני מציע.

איך הופכים עוקבים לאמון

עוקב הוא לא לקוח, וגם לא בהכרח מעריץ. הוא מישהו שנתן לך הזדמנות. כדי שההזדמנות הזו תהפוך לאמון, צריך:

• לענות לתגובות ולהודעות. זה לוקח זמן, אבל זה המקום שבו נוצרים קשרים אמיתיים.
• לחזור על הערכים שלך. אנשים צריכים לשמוע אותם כמה פעמים לפני שהם מבינים מי אתה.
• לקיים מה שאתה אומר. אם אמרת שתעלה חלק שני – תעלה.
• להודות בטעויות. אם אמרתם משהו לא מדויק, עדיף לתקן בפומבי. זה לא מחליש אתכם – זה מחזק את הקשר.

ההבדלים בין הפלטפורמות

בהתחלה העליתי את אותו סרטון בדיוק לכל מקום. זה עובד חלקית, אבל לאט לאט הבנתי שלכל פלטפורמה יש אופי משלה, וקהל שמגיע אליה עם ציפיות אחרות.

טיקטוק

טיקטוק היא המקום הכי פתוח לחשיפה לאנשים חדשים. התוכן נבחן לפי מה שהוא, לא רק לפי כמה עוקבים יש לך. היא מתגמלת קצב, הוקים חזקים ותוכן שמרגיש טבעי ולא מלוטש מדי. זה מקום מצוין לבדוק רעיונות ולראות מה מעניין אנשים.

אינסטגרם

באינסטגרם הקשר עם הקהל הקיים חזק יותר. רילס יכולים להביא חשיפה, אבל הסטוריז, ההודעות והקרוסלות הם המקום שבו אנשים מכירים אותך לעומק. שם אני משתף יותר מאחורי הקלעים ויותר שיחה ישירה.

יוטיוב

יוטיוב הוא מקום לעומק. סרטון ארוך מאפשר להסביר רעיון עד הסוף, ואנשים מגיעים אליו גם דרך חיפוש, לפעמים הרבה זמן אחרי שהעליתי אותו. זה תוכן שעובד לאורך זמן, אבל דורש יותר הכנה.

המסקנה שלי: אפשר לשמור על אותו מסר מרכזי, אבל להתאים את הצורה לכל פלטפורמה. אותו רעיון יכול להיות סרטון קצר בטיקטוק, קרוסלה באינסטגרם וסרטון מעמיק ביוטיוב.

שיווק דיגיטלי לעסקים: למדוד את מה שבאמת חשוב

קל מאוד להתמכר למספרים. צפיות, לייקים, עוקבים חדשים. גם אני הייתי בודק אותם כמה פעמים ביום. אבל עם הזמן הבנתי שהמספרים האלה לא תמיד מספרים את הסיפור האמיתי. סרטון עם הרבה צפיות יכול לא להביא אף אדם שבאמת מתעניין במה שאני עושה, וסרטון עם מעט צפיות יכול להביא שיחה משמעותית.

היום אני מסתכל בעיקר על:

• זמן צפייה ושימור. האם אנשים נשארים עד הסוף? זה אומר לי אם התוכן באמת מעניין.
• שמירות ושיתופים. כשמישהו שומר סרטון, זה סימן שהוא מצא בו ערך.
• הודעות ותגובות איכותיות. שאלות אמיתיות שווים יותר מאלף לייקים.
• פעולות מחוץ לפלטפורמה. כניסות לאתר, הרשמה לרשימה, קריאת מאמרים.

אם אתם בעלי עסק ורוצים להבין איך זה מתחבר למיתוג, כתבתי על זה עוד במאמר על מיתוג אישי ברשתות החברתיות.

מה הייתי אומר לעצמי בהתחלה

אם הייתי יכול לחזור לרגע שבו העליתי את הסרטון הראשון, הייתי אומר לעצמי כמה דברים פשוטים:

1. אל תחכה שזה יהיה מושלם. הסרטונים הראשונים יהיו לא טובים. זה חלק מהתהליך.
2. תדבר אל אדם אחד. לא אל "הקהל", אלא אל מישהו ספציפי שאתה רוצה לעזור לו.
3. תשאל את עצמך מה הצופה מקבל. אם אין תשובה ברורה, הסרטון עוד לא מוכן.
4. תן לזה זמן. בניית קהל היא מרתון, לא ספרינט.
5. אל תשווה את ההתחלה שלך לאמצע של מישהו אחר.

הרבה מהדברים האלה קשורים פחות לטכניקה ויותר למיינדסט. סבלנות, משמעת, היכולת להמשיך גם כשלא רואים תוצאות מיד – אלה דברים שכתבתי עליהם גם במאמר על שבעת ההרגלים שאני עובד איתם כל יום.

לסיכום

שיווק ברשתות החברתיות הוא לא קסם ולא מזל. הוא שילוב של עקביות, תוכן שנותן ערך אמיתי, הקשבה לקהל ומדידה חכמה. אני עדיין לומד, עדיין טועה ועדיין משפר. ההבדל הוא שהיום אני רואה בכל סרטון ניסוי ולא מבחן. אם תיקחו מהמאמר הזה רק דבר אחד, שזה יהיה זה: תתחילו, תהיו עקביים, ותנו ערך לפני שאתם מבקשים משהו. את הסיפור המלא של הדרך שלי אפשר לקרוא בעמוד אודות.